תסתכלו מסביבכם, הביטו בפרחים שצומחים בגינה, הם אינם נאבקים לצמוח ולפרוח, הם פשוט פורחים. כמו הפרח, גם הציפור שעפה בשמיים, אינה מנסה ומתאמצת, שוברת את הראש ומתלבטת, היא פשוט פורשת כנפיים ועפה יחד עם הלהקה שלה, בדיוק מושלם.
למעשה, כך כל התופעות בטבע פועלות, בהרמוניה מושלמת ותוך כדי מאמץ מזערי.
להיגיון זה, קרא דיפאק צ'ופרה, סופר ומורה רוחני נודע: "חוק המאמץ המזערי".
לפי חוק המאמץ המזערי, גם הלידה, שהינה מעשה טבעי לחלוטין, צריכה להתקיים בהרמוניה מושלמת, במאמץ מדויק ומינימלי. ולמרות זאת, הרבה נשים חוות את הלידה כאירוע טראומטי, מפחיד וכואב.
אז איך זה באמת שחוק המאמץ המזערי לא חל גם בחדר הלידה?
להבדיל מהיולדת, הציפור בשמיים, פשוט פועלת בטבעיות, מתוך החיבור להנחיה הפנימית שלה, לתכנות הטבעי ולאינסטינקטים שמוטבעים בה.
בשונה מהציפור, לנו בני האדם יש יכולת בחירה, לטוב ולרע.
וכך, כאשר אנו הנשים נמצאות בהריון ולפני לידה, אנחנו מוצאות את עצמינו מתבלבלות, מתלבטות, מטילות ספק בעצמינו, מתאמצות בכיוונים לא מתאימים, ומאמצות דעות מגבילות וחששות רבים שירשנו מהחברה, ההורים, או טיפחנו בעצמנו.
אם היינו מתחברות להנחיה הפנימית הקיימת בתוכנו, היינו יכולות ליהנות מלידה קלה, טבעית ותוך כדי מאמץ מזערי, עם פחות כאב, פחות סיבוכים, ובנוסף לכל זה, אף היינו מגלות שהטבע מתגייס ופועל יחד איתנו להצלחת הלידה שלנו:
הרי בלידה, ככל שהאישה לא מרגישה מאויימת ומפוחדת כך פחות אנדרנלין, שמעכב לידה, מופרש בגופה. במקביל, יותר ויותר אוקסיטוצין (הורמון האהבה) מופרש, יחד עם שלל חומרים מרגיעים, משכחי כאבים טבעיים, שהגוף החכם שלנו שיודע ללדת, גם יודע להפריש.
לכן, כדי ללדת לידה קלה, קודם האישה צריכה לתת אמון רב בגופה החכם שיידע ללדת, ואמון רב בתהליך הלידה שיידע להתקיים.
האישה, לא באמת צריכה לעשות שום דבר בכדי להיות בהריון, חוץ מלהתעבר בתחילתו, הגוף שלה בונה לבד בעצמו, מתוך חוכמתו הנשגבת, את החיים שנוצרים בתוכו. כך גם בלידה, היא יכולה להרפות ולהניח לגוף ללדת, להניח לגלים (צירים) בגופה להניע את העובר כלפי מטה.
אני כאישה, צריכה להבין שאם אבקש שליטה בלידה, אבזבז כוח ואכלה אנרגיה ברדיפה אחר איזשהו יעד, במקום לשמור על האנרגיה שלי בלידה, אנרגיה שהגוף שלי זקוק, על מנת לבצע מהלך מפואר כגון לידה.
חשוב להבין, שאין כאן כוונה שנשים יהיו סבילות בלידה, לא כך הדבר.
מתוך האמונה בעצמה, בגופה ובתהליך-
היולדת יכולה לעזור לעצמה ולתינוק להתברג מטה ביתר קלות, על ידי תנועה מעגלית שתעזור לו להתברג בתעלת הלידה.
היא יכולה להוציא קולות נמוכים שיסייעו לשחרר לחץ ויכוונו את העובר מטה.
היא יכולה להרגיע את הפחדים שלה, על ידי היכרות עמוקה איתם עוד בהיריון ובחירה בתגובה אחרת, של אמון.
היא יכולה להשתמש באפירמציות- משפטים חיוביים ומקדמים ולתרגל אותם עוד בהיריון, כדי שיהיו קלים לה לשליפה ברגע האמת.
פעולות אלו ועוד אחרות, היולדת יכולה לבחור לעשות (אפשרות בחירה, זוכרות?),
על מנת להיות חלק פעיל ומשפיע בלידה שלהן, וכל זה תוך כדי מאמץ מזערי מדויק והרמוני.
שתהיה לידה קלה!
לידה תוך מאמץ מזערי